כולנו מצפים לקבל תשובות בזמן אמת, מהחברים שלנו, ההורים והילדים. בעבודה אנחנו גם מצפים לדעת כל הזמן את מצב המחסנים שלנו, המכונות, מכשירים, מעבדות ובעצם הכל.
קונספט האינטרנט של הדברים (IOT) כולל בתוכו מציאות מדומה, העברת ווידאו באיכות גבוהה, מכוניות אוטונומיות, בריאות דיגיטלית ועוד. כל היישומים הללו דורשים העברת נתונים גבוהה, רוחב פס גדול יותר ועיכובים קטנים. IOT עשה מהפכה באמצעות חיבור בין רשתות הטרוגניות (HETNET), בקלות (Plug and Play) כדי לאפשר למשתמש תפעול וצפייה מרחוק בפשטות וללא הבנה טכנית מעמיקה או כלל לא.
עד שנת 2025 מעריכים שהרכיבים המאפשרים חיבוריות לאינטרנט יהיו מוטמעים בכל מכשיר שאנו מכירים ועד שנת 2030 כ-500 מיליארד מכשירים יהיו מחוברים לרשת. IOT נחשב לאחד מהטרנדים החמים ביותר בעשור הנוכחי. המושג IOT נאמר הפעם הראשונה ע"י קווין אשטון ב 1999 בהקשר של שרשרת אספקה ומתייחס ליכולת לשמר וליישם ידע בצורה עצמאית. IOT מכיל בתוכו "דברים", "מכשירים" "וחיישנים" חכמים ובעלי כתובת ייחודית המאפשרת גישה ישירות אליהם באמצעות האינטרנט.
האינטרנט של הדברים מורכב משלושה דברים:
המרכיבים המשפיעים על הארכיטקטורה של כלל המערכת, הם אבטחת המידע, היכולת להתמודד עם בעיות תקשורת , הגדלת הרשת ויעילות אנרגטית. ואותם מרכיבים יהפכו לאתגרים גדולים יותר ככל שיחוברו יותר "דברים" וחיישנים.
אבטחת מידע זה אחד הגורמים החשובים ביותר במערכות מחוברות (IOT) כדי להיות מוגנים מנפילות והפרעות. המידע צריך להיות מאומת ויש לבחון את האמינות שלו באופן שוטף. ישנם פתרונות רבים לביצוע ההצפנה ואבטחת המידע אבל הם דורשים רוחב פס גדול וצריכת אנרגיה גבוהה. הסיכון גובר בעיקר שמוסיפים התקן נוסף למערכת או שמבצעים עדכון.
האינטרנט של הדברים (IOT) צופן יכולות רבות במודלים שונים שטרם הכרנו ומצריך מאיתנו לחשוב בצורה יצירתית כדי להפיק ממנו את המירב. החיבוריות הקלה שזה מאפשר בפחות זמן, מייצר אפשרויות כמעט אין סופיות. ישנם שתי גישות שהחברות נוקטות, הראשונה להשקיע ולפתח יכולות שיסייעו להם והגישה השנייה לחכות ולראות מה ההתפתחויות והבשלות של הטכנולוגיה בתחום. חברות שיזמו, יאמצו את הטכנולוגיה ויעברו את מכשול ההטמעה. יגלו אפשרויות רבות לפיתוח היכולות והעסקים שלהם.
*הטקסט כתוב בלשון זכר אך פונה לכל המגדרים
*הטקסט כתוב בלשון זכר אך פונה לכל המגדרים